דיינרס (מימון) בע"מ נ' הלאל

החלטה

מונחת בפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.

תמצית טענות הצדדים

המשיבה (התובעת) הינה חברה העוסקת במתן אשראי באמצעות כרטיסי חיוב ושירותי סליקה.

לטענת המשיבה, הזמין ממנה המבקש כרטיס חיוב וחתם על הרשאה לביצוע חיובים בחשבון הבנק שלו, כתוצאה מחיובים בהם תחויב המשיבה בגין השימוש בכרטיס החיוב. דא עקא, שהתשלומים להם התחייב המבקש לא הועברו למשיבה, שכן הבנק לא כבד את ההרשאה שמסר המבקש לחיוב חשבונו. בנסיבות אלו, הפסיקה המשיבה את המשך מתן האשראי למבקש והיא תובעת את יתרת חובו בסך 10,398 ₪ ובתוספת ריבית פיגורים – 11,013 ₪.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע התביעה. המבקש איננו מכחיש כי הזמין וקבל את שירותי המשיבה כטענתה, אך טוען שיש לדחות את התביעה.

לגרסת המבקש, ביום 8.7.09 הוא בטל את כל הוראות התשלום בחשבון הבנק שלו, כולל ההוראה לפיה הועברו כספים למשיבה. לאחר ביטול הוראת התשלום, כך טוען המבקש, הוא ניסה מספר פעמים לקבל מהמשיבה טופס למתן הרשאה חדשה אך הדבר לא התממש והטופס לא נמסר לו. עוד טוען המבקש כי בסוף אוגוסט 2009, נמסר לו פירוט חובו למשיבה נכון ליום 16.8.09 בסך של 3,650.33 ₪ ועל סכום זה אין הוא חולק. המבקש טוען כי לא קבל מכתבי התראה כלשהם ולגבי חישובי המשיבה טוען כך (סעיף 5 לתצהיר התומך בהתנגדות):

"אני מתנגד וחולק על צורת ההתחשבנות שמופיעה במצב החשבון שקבלתי עם תביעת התשלום. הסכום הנדרש לתשלום כולל בתוכו סכומים כספיים מופרזים ומופרכים שאין להם כל בסיס"

הנה איפה, המבקש מודה כי הוא חב למשיבה סך של 3,650.33 ₪ וכופר ביתרת הסכום הנתבע.

הדיון וסיכומי הצדדים

לאחר הגשת ההתנגדות הגישה המשיבה תגובה להתנגדות ובמסגרתה העלתה טענות לדחיית ההתנגדות. המבקש מצידו, הגיש אף הוא "כתב תשובה לתגובת המשיבה" ובו התייחסות לטענות המשיבה בתגובתה. אף לא אחד מהצדדים בקש או קבל היתר להגשת טיעונים אלו. אף לא אחד מהצדדים תמך תגובתו בתצהיר.

במהלך הדיון אשר התקיים בפני ביום 15.6.10 ויתרה המשיבה על חקירת המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

בסיכומיה, טוענת המשיבה כי החיובים נשוא התביעה נעשו כולם מאוקטובר 2008 ועד אוגוסט 2009 כאשר המבקש כלל איננו מתייחס לחיובים אלו בבקשתו. המשיבה בקשה לדחות את הבקשה ולחילופין, לדחות את הבקשה בחלקה ולהתנות הרשות להגן בהפקדת ערובה.

המשיב מצידו חזר על טענותיו אך כעת הודה כי מעבר לחוב בו הודה, בסך 3,650.33 ₪, הוא חייב 2,000 ₪ נוספים.

הארכת המועד להגשת ההתנגדות

המבקש הגיש את ההתנגדות באיחור ולכן עתר להארכת המועד. במהלך הדיון הודיעה המשיבה כי היא איננה מתנגדת להארכת המועד ולפיכך מתקבלת הבקשה ומוארך המועד להגשת ההתנגדות, כמבוקש.

 דיון

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה.

מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו, כאשר טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. במצב של היעדר פירוט לא תינתן רשות להתגונן.

תביעתה של המשיבה מתבססת על דפי החשבון אשר צורפו לכתב התביעה ואשר מראים, חודש לחודש, את חיובי המבקש בגין השימוש בכרטיס האשראי, החל מאוקטובר 2008 ואילך. בכל חודש וחודש, חויב המבקש בהתאם לשימוש אשר עשה בכרטיס החיוב.